דיג בריבוע: ניצול דגי בר כ"מספוא" בתעשיית הסלמון

כדי "לייצר" 1 ק"ג דג סלמון, נחוץ להאכיל אותו ב-2–5 ק"ג דגי בר לפחות | לכן 50-80% מתפוקת שמן הדגים העולמי משמשת לפיטום דגי סלמון בכלובים | זאת, בזמן שדיג-יתר מאיים לחסל את החיים בים תוך שני עשורים וחצי

לפיטום סלמון אחד דרושים 350 דגי בר

דגי סלמון הם דגים טורפים. במהלך השנתיים שהם מוחזקים בכלובי הפיטום הם מואבסים בעיקר בדגי ים. פיטום דגי סלמון, בדומה לפיטום בעלי חיים יבשתיים, הוא תהליך בזבזני מאוד. נחוצים 2.7-5.6 קילוגרמים של דגי בר כדי "לייצר" 1 ק"ג סלמון.

לפי הערכת ארגון CIWF, פיטום דג סלמון אחד בכלובי התעשייה כרוך בהרג של 150 עד 350 דגי בר. מספר זה כולל אך ורק את הדגים המשמשים כמזון לסלמון בכלובים - ולא את יצורי הבר שנפגעים כתוצאה מהזיהום, הטפילים והמחלות שמפיצים כלובי הסלמון, או את חיות הבר שנמשכות לכלובים ונורות למוות.

כמו פיטום של "חיות משק" ביבשה - פרות, חזירים, תרנגולים - ביבולים צמחיים, גם פיטום דגי סלמון בדגי בר (ש-90% מהם שייכים למינים הנצרכים גם על ידי בני אדם ישירות) הוא תהליך בזבזני ביותר במשאבים. כיום, סלמון מכלובים לא מהווה אלטרנטיבה לדיג של דגי בר - משום ש"ייצור" דג סלמון כרוך בהרבה יותר דיג מאשר צריכה ישירה של דגי ים! ככל שתעשיית כלובי הסלמון מתרחבת, היא צורכת עוד ועוד דגי בר, זאת בשעה שכ-75% מאזורי הדגה המנוטרים בעולם קרובים ל"ניצול-יתר" (שיגרום להתמוטטות האוכלוסייה) או עברו אותו.

 

דו"ח חדש, "Fishing for Catastrophe", שפורסם באוקטובר 2019, מהווה מחקר מקיף ומעמיק על ההשפעות ההרסניות של דיג לשם הפיכת דגים למספוא - לפיטום חיות משק, ובמיוחד דגי סלמון בחקלאות מים. הדו"ח מראה כיצד מחסלים ציי דיג מסובסדים את "שלל הדגה" של מדינות עניות באסיה ובאפריקה - כדי להאביס דגי סלמון וחיות משק אחרות באופן בזבזני עבור צרכנים במערב.

הדו"ח "דגים לעבר קטסטרופה" חושף כיצד המזון של דגים בבריכות וכלובים מעלים במהירות את דגי הבר החיים בחופי אפריקה ואסיה

 

בתעשייה מוזנים דגי הסלמון בכופתיות של מזון מעובד המכיל קמח דגים ושמן דגים לצד חיטה, סויה, קמח נוצות ולעתים שמן צמחי. בהיותם קרניבורים, דגי האלתית לא מעכלים היטב פחמימות מצמחים ומשתמשים בשומנים במקום בפחמימות כמקור אנרגיה ראשוני. נעשים ניסיונות רבים בהזנת דגי סלמון בחלבונים ושומנים מצמחים, חרקים ואצות, ופותחו משטרי תזונה המאפשרים לפטם אותם ללא רכיבי דגים כלל. עם זאת, צורות התזונה הללו עדיין נחשבות בלתי משתלמות מבחינה מסחרית-כלכלית.

דגי סלמון בכלובים מוזנים גם בקרטנואידים אסטקסנטין וקנתקסנטין, כדי שצבע בשרם ידמה לזה המוכר מדגי סלמון הבר, ורוד-כתום, שמקבלים את צבעם מתזונתם הטבעית (סרטנים, שמקבלים את צבעם מאכילת אצות אדומות).

מקורות להרחבה