מי נתן לדג הסלמון כשרות?!

כמעט כל דג סלמון שנמכר בישראל מגיע מכלובים תעשייתיים צפופים – שבהם טפילים (המכונים "כיני ים") מתרבים ומתפשטים במהירות, למרות כל חומרי ההדברה ששופכים למים מדי יום בניסיון לחסלם. דגי הסלמון מנוקים כמובן מרוב הכינים כחלק מהכנתם ואריזתם לשיווק, אך אם תביטו בדג סלמון במקרר הסופרמרקט מקרוב – סביר שתוכלו להבחין בכינים ובחלקי כינים לא מעטים, שמסתתרים (או לא ממש) בין הקשקשים.

בדג סלמון שנמכר פרוס, הכינים וחלקי הכינים עשויות להימצא גם בבשר עצמו ולא רק על ובין הקשקשים. כך למשל מזהיר הרב יוסף דורפמן בסרטון בערוץ היוטיוב שלו מפני אכילת הדג עם הכינים – ומדגים כמה טפילים יכולים להימצא על דג סלמון שעבר ניקוי תעשייתי ואריזה ואף זכה בכשרות

דגי הסלמון נאכלים בעודם בחיים

גם אם נסלק את כל הכינים ושאריות הכינים מהסלמון שנקנה ונבשל, הדבר כבר לא יעזור לעשרות מיליוני דגי הסלמון שנאכלים חיים על ידי הטפילים בכלובי התעשייה – אך גם מחוץ להם. כלובי הסלמונים מצויים באותם המקומות בהם שוחים, או ליתר דיוק שחו, סלמוני בר. מאז הקמת כלובי הדגים מספר סלמוני הבר צולל, ויותר ויותר דגי סלמון שאינם קשורים כלל לתעשייה לכאורה – נמצאים מתים וגוססים אכולים בידי מאות טפילים, שהתרבו בכלובים והדביקו את סלמון הבר.

ניקוי דג הסלמון מכינים גם לא יעזור לסלק מגופו את כל חומרי ההדברה הרעילים שהצטברו בו במהלך שנתיים של פיטום בכלובים בהם ניסתה התעשייה לרסן בלי הפסקה את התרבות הכינים האוכלות בבשר הדגים.

דווח כי תעשיית הסלמון הסקוטית בלבד משקיעה כ-300 מיליון פאונד בהדברת הכינים, דבר שלא מונע מכ-10 מיליון דגי סלמון בשנה להיאכל חיים על ידי הכינים בתעשייה הסקוטית עוד לפני הגיעם ל"משקל שיווק". נתונים אלה יכולים לרמוז מדוע מתגלה שוב ושוב דג הסלמון בתור המזון הרעיל ביותר בעולם כיום.

את המידע הזה כ-ו-ל-ם חייבים לדעת!