הרג מכוון של חיות בר ע"י תעשיית הסלמון

ריכוזי הסלמון העצומים בכלובי התעשייה, מושכים, כמובן, חיות בר שניזונות מדגים: יונקים ימיים כמו כלבי ים, אריות ים (בקנדה ובצ'ילה בעיקר) דולפינים ואפילו לווייתנים - וכן עופות מים שונים וכרישים. כל בעלי החיים המעורבים משלמים מחיר: כמובן הדגים - שדחוסים באלפיהם בלי שום יכולת לברוח מטורף שלעתים פוצע אותם בהמוניהם במרדף בכלוב הצפוף. תעשיית הסלמון הסקוטית מעריכה, למשל שכלבי ים הורגים כך מעל חצי מיליון דגים בשנה בחוות כלובי סלמון לחופי סקוטלנד.  

מכיוון שאטימה מוחלטת של הכלובים מפני יונקים ימיים רעבים ונחושים, למשל, היא עניין יקר - מרבית חוות הסלמון (להוציא אלה בארה"ב) מעדיפות "להרחיק" טורפים במספר דרכים קטלניות ולהרוג אותן, "כמוצא אחרון" כביכול.

חוות סלמון בסקוטלנד בלבד הרגו 1,500 כלבי ים בין 2011 ל-2016. מחקר גילה שההרג נעשה בצורה אכזרית שגרמה סבל ממושך לכלבי הים, ושבמקרים רבים פצעו והרגו כלבות ים הרות או מטפלות בגורים, שגם הם מתו עקב כך מרעב. גם תיעודים סמויים של ההרג שפורסמו בתקשורת העלו תמונה דומה.

המאבק בנושא נוטה להתמקד ביונקים הימיים ולהתעלם מכרישים או עופות מים שנהרגים לא פעם במספרים גבוהים יותר.

ממשלת ארה"ב לא מתירה הרג של כלבי ים בחוות הסלמון בוושינגטון ובמיין - בניגוד להרג חיות הבר הנהוג בחוות סלמון בסקוטלנד, קנדה, איי פארו, צ'ילה, ניו זילנד ואוסטרליה (עם סימני שאלה בנוגע להתנהלות התעשייה בנושא בנורבגיה ובאירלנד).

השוק האמריקאי המייבא דגי סלמון רבים אף עלול להיחסם מתחילת 2022 בפני חוות שהורגות יונקים ימיים, כשהוראות רלוונטיות בחוק הגנת היונקים הימיים בנוגע לייבוא ​​מוצרי דגים ודגים ייכנסו לתוקף לאחר 5 שנים של "תקופת הסתגלות" מאז אושרו סופית. 

לווייתנים צעירים שנמשכים לכלובי דג סלמון, עלולים גם הם למות כתוצאה מהסתבכות ברשתות הכלובים.

גם שיטות הרחקה שנחשבות לא קטלניות עלולות לפגוע בחיות בר. ארגונים להגנה על יונקים ימיים טוענים למשל כי צלילים חזקים שמשמיעות החוות מתחת למים מהווים "עינוי" לדולפינים, כלבי ים ולווייתנים

כלבי ים ספורים מתוך 1,500 שנורו על ידי תעשיית הסלמון הסקוטית בין 2011 ל-2016, שליש מהם - נקבות הרות. התמונות טושטשו משום שהן קשות לצפייה

"פיקוח" אוהד - עדכון 2021

ממשלת סקוטלנד נזפה בתעשיית הסלמון על הפרת כללי הירי בכלבי ים - אבל לא נקטה שום צעד מעבר לכך - כך לפי דיווח ב-"The Ferret" מה-25.2.2021. הודעות דוא"ל ממשלתיות שנחשפו לפי חוק חופש המידע חושפות כי גורמים רשמיים נזפו בשתי חברות רב לאומיות בסקוטלנד לפיטום דגי סלמון בכלובים על הפרת כללי הרישיון לירי בכלבי ים, כולל בנוגע לחובת הדיווח על הרג כלבי ים בפועל.

החברות טענו בתגובה ש"מוטלת עליהן חובה להגן על הדגים שלהן"... בתגובה מתחסדת אחרת טענה "סקוטיש סלמון קומפני" שיש לה "אחריות לשמור על הדגים שלה חופשיים מכל מצוקה ופגיעה" (!). לטענת החברות, מעל חצי מיליון דגי סלמון בכלובים נהרגו על ידי כלבי ים גם בשנת 2020.

ארגוני סביבה, לעומת זאת מאשימים את הממשלה בהעלמת עין מטבח כלבי הים, ואת התעשייה ביד קלה על ההדק. בשנת 2020 דיווחה תעשיית כלובי הסלמון הסקוטית על ירי ב-75 כלבי ים.

מתחילת פברואר 2021 אסרה ממשלת סקוטלנד על חוות כלובי הסלמון לירות בכלבי ים - כדי לא להפסיד את שוק הייצוא הגדול והרווחי ביותר שלה - ארה"ב - שם נכנס סוף סוף לתוקף חוק שאוסר ייבוא מתעשיות שטובחות ביונקים ימיים. התעשייה דורשת (וכנראה תקבל) מהממשלה פיצוי על ה"נזקים" המוגברים שיגרמו כלבי הים (עוד סבסוד ציבורי לסבל ומוות המוניים של דגים כלואים בצפיפות בלי סיכוי להינצל) וכן ביקשה אישור להרחיב את השימוש בשיטות "לא קטלניות" אחרות כמו השמעת רעשים חזקים והתקנת רשתות בצורה נרחבת סביב חוות הדגים - שמעוררים חששות נוספים לפגיעה בחיות הבר (וכמובן בדגים).

בתגובתן מפנות חברות כלובי הסלמון אצבע מאשימה גם כלפי תעשיית דיג הסלמון (הפסיפי) - שאף היא טובחת במאות כלבי ים - אך בלא פיקוח ומודעות.

מקורות להרחבה