fbpx Skip to content

הרג מכוון של חיות בר ע"י תעשיית הסלמון

ריכוזי הסלמון העצומים בכלובי התעשייה, מושכים, כמובן, חיות בר שניזונות מדגים: יונקים ימיים כמו כלבי ים, אריות ים (בקנדה ובצ'ילה בעיקר) דולפינים ואפילו לווייתנים - וכן עופות מים שונים וכרישים. מכיוון שאטימה מוחלטת של הכלובים מפני יונקים ימיים רעבים ונחושים, למשל, היא עניין יקר - מרבית חוות הסלמון (להוציא אלה בארה"ב) מעדיפות "להרחיק" טורפים במספר דרכים קטלניות ולהרוג אותן, "כמוצא אחרון" כביכול.

חוות סלמון בסקוטלנד בלבד הרגו 1,500 כלבי ים בין 2011 ל-2016. מחקר גילה שההרג נעשה בצורה אכזרית שגרמה סבל ממושך לכלבי הים, ושבמקרים רבים פצעו והרגו כלבות ים הרות או מטפלות בגורים, שגם הם מתו עקב כך מרעב. גם תיעודים סמויים של ההרג שפורסמו בתקשורת העלו תמונה דומה.

המאבק בנושא נוטה להתמקד ביונקים הימיים ולהתעלם מכרישים או עופות מים שנהרגים לא פעם במספרים גבוהים יותר.

ממשלת ארה"ב לא מתירה הרג של כלבי ים בחוות הסלמון בוושינגטון ובמיין - בניגוד להרג חיות הבר הנהוג בחוות סלמון בסקוטלנד, קנדה, איי פארו, צ'ילה, ניו זילנד ואוסטרליה (עם סימני שאלה בנוגע להתנהלות התעשייה בנושא בנורבגיה ובאירלנד).

השוק האמריקאי המייבא דגי סלמון רבים אף עלול להיחסם מתחילת 2022 בפני חוות שהורגות יונקים ימיים, כשהוראות רלוונטיות בחוק הגנת היונקים הימיים בנוגע לייבוא ​​מוצרי דגים ודגים ייכנסו לתוקף לאחר 5 שנים של "תקופת הסתגלות" מאז אושרו סופית (החלטה בנושא התקבלה כבר ב-2005). 

לווייתנים צעירים שנמשכים לכלובי דג סלמון, עלולים גם הם למות כתוצאה מהסתבכות ברשתות הכלובים.

כלבי ים ספורים מתוך 1,500 שנורו על ידי תעשיית הסלמון הסקוטית בין 2011 ל-2016, שליש מהם - נקבות הרות. התמונות טושטשו משום שהן קשות לצפייה

דג סלמון - כל מה שצריך לדעת